{STORYTITLE}
Name: Daniel F
Country of residence: Netherlands
Writing language: Hebrew
Read story below!
Story language
My move from Israel to the Netherlands
המעבר שלי מישראל להולנד
היי! קוראים לי דניאל פלדמן ועד לפני כשנה גרתי בישראל, לאחר שההורים שלי עברו מברית המועצות בשנות האלפיים. אבא שלי במקור מבלרוסיה, אבל לפני כן המשפחה שלנו חיה בפולין, שם היה להם מפעל עור גדול. עם התחזקות האנטישמיות במזרח אירופה, הכל נלקח מהם. סבא שלי היה פרטיזן שברח ממחנה השמדה בפולין וכך הצליח לשרוד ולהמשיך את המורשת המשפחתית. עבור סבא שלי, היה תמיד חלום להגיע לארץ ישראל, חלום שלא התממש בגלל המדיניות הסגורה של ברית המועצות. בגלל זה, היה מאוד חשוב לאבא שלי לעשות עלייה לישראל ולהגשים את החלום של סבא.
המשפחה של אמא שלי הייתה גם היא יהודית, אבל בעקבות האנטישמיות בברית המועצות, הם החליטו להתנצר כדי לשמור על עצמם. מה שמעניין זה שאחרי שההורים שלי התחתנו והחליטו לעלות לישראל, אמא שלי התגיירה שוב בתהליך ארוך בבית כנסת בחיפה, וכך חזרה למקורותיה היהודיים. עם הזמן, רוב המשפחה המורחבת שלי עברה גם היא לישראל, ודודים שלי אפילו עברו לגור באותו בניין שאנחנו גרנו בו – הם בקומה ה-18 ואנחנו בקומה ה-5, כך שכולנו היינו קרובים מתמיד.
אני נולדתי בשנת 2002, כמה שנים אחרי שההורים שלי התחתנו. השפה הראשונה שלי הייתה רוסית, אבל כשהתחלתי ללכת לגן, עברתי לדבר עברית במהירות, והרוסית שלי הלכה והדרדרה עם הזמן. למרות זאת, זיכרונותיי הראשונים הם של שיחות במשפחה בשתי השפות, והמעבר לעברית בלבד יצר עבורי מעין נתק מהשורשים התרבותיים שהוריי הביאו איתם.
מאז שהייתי קטן, חלמתי ללמוד בחו"ל. כשהתחלתי לחשוב באיזו מדינה אירופאית אני רוצה ללמוד, נזכרתי בטיול שעשיתי להולנד בגיל 14 עם ההורים שלי, ואיך התאהבתי באמסטרדם ובהולנד בכלל. לא הרגשתי ככה בשום מדינה אירופאית אחרת. הולנד השאירה בי רושם עמוק עם התרבות הפתוחה שלה, הנופים המרהיבים ואורח החיים הנינוח. הרגשתי שזו מדינה שבה אוכל למצוא את עצמי ולהתפתח הן כאדם והן כאמן.
המעבר להולנד התחיל כשכבר למדתי אומנות בשנקר, ולא התחברתי ללימודים. התחלתי לחפש מקומות אחרים ללמוד בהם, והחלטתי לנסות להתקבל לכמה בתי ספר בהולנד. בסופו של דבר, התקבלתי לארטז בהרנם. אחרי הרבה תהליכים בירוקרטיים עברתי להולנד. המעבר לא היה פשוט, וכלל הסתגלות לתרבות חדשה, שפה חדשה ואנשים חדשים. עם זאת, הרגשתי שאני נמצא במקום הנכון, ושאני יכול להתחיל פרק חדש ומשמעותי בחיי.
בשנה האחרונה, מאז שעברתי להולנד, עברתי שינוי משמעותי בהרגשה שלי כלפי הזהות היהודית שלי. מהרגע שהגעתי לכאן, התחלתי ללבוש מגן דוד, להקשיב אך ורק למוזיקה בעברית, ולחפש אנשים מהקהילה היהודית שאוכל להזדהות איתם. בישראל לא עשיתי את זה, כי לא הרגשתי מיוחד – הרי זו מדינת היהודים. אבל בהולנד הרגשתי שאני שונה מהאחרים, והבנתי כמה חשוב לשמור על המורשת שלי ולהציג אותה בגאווה. גם בפרויקטים בבית הספר אני מנסה לשלב את התרבות היהודית והישראלית. חלק מהפרויקטים הללו כללו שימוש בדימויים מהמורשת היהודית, בשילוב עם נושאים מודרניים, מה שנתן לי הזדמנות להציג את הזהות שלי בצורה אומנותית.
כשהתחילה המלחמה בישראל, היה לי חשוב להראות את הזהות היהודית שלי בגלוי. אבל ככל שעבר הזמן, זה הפך להיות מפחיד יותר להסתובב עם מגן דוד או לדבר בעברית במקומות מסוימים. תמיד דאגתי שלא יראו את השרשרת שלי במקומות מסוימים. אפילו בבית הספר, שהרגשתי שהוא המקום היחיד שבו אני יכול להיות מי שאני, התחלתי להרגיש ניכור. גם שם דאגתי להסתיר את מגן הדוד, והרגשתי איך אנשים מתחילים להתרחק ממני. ההתמודדות עם תחושות אלו לא הייתה פשוטה, והיא העלתה בי שאלות רבות לגבי מקומי בחברה האירופאית ולגבי הזהות שלי כיהודי במציאות משתנה.
לאחר המלחמה, מצאתי את עצמי משתנה. ממישהו שהיה מאוד דיפלומטי וניסה להסתדר עם כולם, הפכתי למישהו שלא שותק ומביע את דעתו באופן ברור על המלחמה. לראות איך חברים משתנים ואיך אנשים חושפים מה הם באמת חושבים, גרם לי להבין שאני צריך לבחור בקפידה את האנשים שאני סומך עליהם. כבן למשפחה שעברה את השואה, אני מרגיש שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ושעלי להיות חזק כמו המשפחה שלי אז, ולא לאפשר לאף אחד להתנהג אליי בצורה אנטישמית. לאחר אירועי השביעי באוקטובר, אני גם חושב הרבה על כך שאם אחזור לישראל, אתנדב לצבא, במיוחד אחרי שקיבלתי פטור בגיל 16. המוסר שלי השתנה מאוד מאז שהייתי נער, ואני מאמין שאין בושה להודות בכך – אף פעם לא מאוחר מדי, לא משנה בן כמה אתה. השינוי הזה גרם לי להעריך את הקשר שלי לישראל בצורה שלא חוויתי קודם, ולשאול את עצמי איך אני רוצה לשמור על הקשר הזה בעתיד.
בעקבות כל מה שעברתי, החלטתי לעבור מארנהם לאמסטרדם. כאן אני מרגיש הרבה יותר בטוח ומרגיש כל יום יותר ויותר קרוב לקהילה היהודית בעיר. זה גורם לי לחשוב על איך אני רוצה לשמור על המסורת היהודית שלי ואיך היא תבוא לידי ביטוי בעתיד. גם אם אשאר בהולנד או אחזור לישראל, יהיה לי מאוד חשוב לשמור על הקשר שלי ליהדות. אני רוצה להקים משפחה יהודית, להעביר לילדים שלי את השפה העברית, המסורת היהודית, ולהנחיל להם ערכים חשובים. חשוב לי ללמד אותם איך לשמור על עצמם כיהודים ולהתמודד עם אנטישמיות, כמו שהעם היהודי עשה לאורך כל ההיסטוריה.
Hi! My name is Daniel Feldman, and until about a year ago, I lived in Israel after my parents moved from the (former) Soviet Union in the 2000s. My father is originally from Belarus, but before that, our family lived in Poland, where they owned a large leather factory. With the rise of antisemitism in Eastern Europe, everything was taken from them. My grandfather was a partisan who escaped from a concentration camp in Poland, and that’s how he managed to survive and continue the family legacy. For my grandfather, it was always a dream to reach the Land of Israel, a dream that didn’t come true due to the closed policies of the Soviet Union. Because of this, it was very important for my father to make aliyah to Israel and fulfill my grandfather's dream.
My mother’s family was also Jewish, but due to antisemitism in the Soviet Union, they decided to convert to Christianity to protect themselves. What’s interesting is that after my parents got married and decided to make aliyah to Israel, my mother converted back to Judaism through a long process at a synagogue in Haifa, thus returning to her Jewish roots. Over time, most of my extended family also moved to Israel, and my uncles even ended up living in the same building as us—they on the 18th floor and we on the 5th floor, so we were all closer than ever.
I was born in 2002, a few years after my parents got married. My first language was Russian, but when I started going to kindergarten, I quickly switched to Hebrew, and my Russian began to deteriorate over time. Nonetheless, my earliest memories are of family conversations in both languages, and the transition to Hebrew only created a kind of disconnection from the cultural roots my parents had brought with them.
My mother’s family was also Jewish, but due to antisemitism in the Soviet Union, they decided to convert to Christianity to protect themselves.
Ever since I was little, I dreamed of studying abroad. When I started thinking about which European country I wanted to study in, I remembered a trip I took to the Netherlands at the age of 14 with my parents and how I fell in love with Amsterdam and the Netherlands in general. I hadn’t felt that way in any other European country. The Netherlands left a deep impression on me with its open culture, breathtaking landscapes, and relaxed way of life. I felt it was a country where I could find myself and grow, both as a person and as an artist.
The move to the Netherlands began while I was already studying art at Shenkar, but I wasn’t connecting with my studies. I started looking for other places to study and decided to try to get accepted into some schools in the Netherlands. Eventually, I was accepted to ArtEZ in Arnhem. After a lot of bureaucratic processes, I moved to the Netherlands. The transition wasn’t easy, involving adjusting to a new culture, language, and people. However, I felt I was in the right place and could begin a new and meaningful chapter in my life.
In the past year, since moving to the Netherlands, I’ve undergone a significant change in how I feel about my Jewish identity. From the moment I arrived here, I started wearing a Star of David, listening exclusively to Hebrew music, and looking for people from the Jewish community I could connect with. In Israel, I never did this because I didn’t feel special—after all, it’s the Jewish state. But in the Netherlands, I felt different from others, and I realized how important it was to preserve my heritage and proudly display it. Even in my school projects, I try to incorporate Jewish and Israeli culture. Some of these projects included using imagery from Jewish heritage combined with modern themes, giving me the opportunity to express my identity artistically.
Since moving to the Netherlands, I’ve undergone a significant change in how I feel about my Jewish identity. From the moment I arrived here, I started wearing a Star of David, listening exclusively to Hebrew music, and looking for people from the Jewish community I could connect with.
Following everything I’ve been through, I decided to move from Arnhem to Amsterdam. Here, I feel much safer and feel closer and closer to the Jewish community in the city every day. It makes me think about how I want to preserve my Jewish tradition and how it will manifest in the future. Whether I stay in the Netherlands or return to Israel, it will be very important for me to maintain my connection to Judaism. I want to start a Jewish family, pass on the Hebrew language, Jewish tradition, and important values to my children. It’s important to me to teach them how to protect themselves as Jews and deal with antisemitism, just as the Jewish people have done throughout history.
Fais défiler notre dernière
collection ci-dessous
Ton histoire pourrait être la prochaine !
Kaleidoscope est un projet de la Fondation Rothschild Hanadiv Europe.
- Design by Creative Interpartners
- Website by Beachshore