התלמוד ואני ,GPTצ'ט

[מאיה כתבה את סיפור חייה באנגלית במקור ובחרה שנתרגם אותו לעברית כשפה שניה.]

[Maya wrote her story in English originally and requested that we publish it in Hebrew as the source language]

מאז שאמא שלי יצרה את פרויקט קליידוסקופ (והשם "קליידוסקופ" היה בעצם הרעיון שלי, אבל, היי, מי צריך קרדיט...:)), היא רצתה שאגיש את הסיפור שלי. מאחר והתחנכתי בבית ספר יהודי, וגדלתי בבית בו לימוד טקסטים יהודים הוא דבר שבשגרה, למדתי על התלמוד, המשנה והגמרא. המשנה בעצם התורה שבעל פה, והגמרא היא אוסף פירושי הכתבים האמורים.

מעולם לא הייתי כותבת גדולה של סיפורים, אבל מאוד התעניינתי ביכולות של AI. אז נתתי ל-Chat GPT  את ההנחיה הבאה: "כתוב אוטוביוגרפיה של עד 3000 מילים על צעירה יהודייה בת 20 שכוללת את הנושאים הבאים: גדלה בבית מסורתי ויודעת להוביל תפילות ולקרוא מהתורה, הייתה מעורבת בתנועות נוער במשך כל חייה, מעבר לישראל ומאנגליה פעמיים והאתגרים בלהיות רב לאומית, שהמשפחה שלי תהיה מעורבת מאוד בקהילה היהודית, לגדול כלסבית בבית יהודי תומך". עם ההנחיות הללו הצלחתי ליצור משנה וגמרא אישית שלי, עם טוויסט מודרני.

פרק 1: שורשים בתנועה המסורתית

"המסע שלי מתחיל בקהילה יהודית קטנה אך תוססת, שבה השתייכות לקהילה מסורתית מילאה תפקיד מרכזי בעיצוב הזהות שלי. גדלתי בבית מסורתי שגרם לכך שנחשפתי לשילוב מאוזן של מסורת ומודרניות. ההורים שלי, שניהם מחויבים מאוד לאמונתנו, החדירו בי אהבה ליהדות שחרגה מהטקסטים והטקסים.

מגיל צעיר עודדו אותי לעסוק באמונתי באופן פעיל. בניגוד לכמה מחבריי בזרמים אחרים, הייתה לי הזדמנות ייחודית להוביל תפילות ולקרוא בתורה בעצמי. המעורבות המוקדמת הזו לא רק העמיקה את הקשר שלי ליהדות אלא גם עוררה תחושת אחריות לתרום לקהילה."

מוזר עד כמה חלק מהפרשנות של Chat GPT הייתה מדויקת, למרות שחסרים בה כמה פרטים מרכזיים. בית הכנסת שאליו אני שייכת הוא למעשה בית הכנסת המסורתי (הקונסרבטיבי) הגדול ביותר באירופה, מה שאומר שהייתי מוקפת בהמון אנשים כמוני ויכולתי לפרוח בו בעצמי. אני דוברת עברית ואנגלית, מה שעזר לי בלימוד קריאה מהתורה, אבל תמיד נהניתי מהאתגר והחוויה של לימוד עלייה חדשה (קטע של קריאת תורה) או מהובלת תפילה חדשה.

פרק 2: תנועות נוער ובניית קשרים

"כילדה הצטרפתי בהתלהבות לתנועות נוער יהודיות שונות שהוסיפו מימד חדש להבנתי את היהדות. תנועות אלו סיפקו סביבה שבה יכולתי להתחבר לבני נוער יהודים אחרים, לטפח חברויות לכל החיים ותחושת אחווה. בין אם זה היה השתתפות במחנות קיץ, פרויקטים של שירות קהילתי או השתתפות בדיונים מתחשבים על אמונתנו, לחוויות אלו היה תפקיד מכריע בעיצוב תפיסת העולם שלי.

תנועות הנוער לא רק חיזקו את זהותי היהודית אלא גם הנחילו ערכים של מנהיגות ושירות לקהילה. למדתי להעריך את הגיוון בקהילה שלנו, מתוך הכרה שיש דרכים שונות לבטא את האמונה המשותפת שלנו."

הקטע הזה די קולע. הלכתי למחנות של תנועת נוע"ם (נוער מסורתי)  קרוב לעשר שנים כחניכה וגם כמדריכה, ולקחתי חלק בתנועת הצופים הישראלים בבריטניה. בתנועות אלו יצרתי חברויות לכל החיים ולמדתי איך לקחת על עצמי תפקידי מנהיגות. עם זאת,  Chat GPT לא ציפה, לדעתי, זה בכל תנועה יש תחושה מתמשכת של אליטיזם – "הזרם היהודי שלנו יותר טוב"  וצריך לטפל בזה. לקח לי הרבה שנים להבין שאני לא מכירה מספיק יהודים שונים ממני והתחלתי לשנות את נקודת מבטי על היחסים בין חלקים שונים בקהילה.

פרק 3: סיפור על שני עמים

"חיי קיבלו תפנית משמעותית כאשר משפחתי קיבלה את ההחלטה לעבור לישראל. הסיכוי לחיות בארץ הקודש ריגש אותי, שכן הוא הציע את ההזדמנות לשקוע בתרבות המושרשת עמוק בהיסטוריה המשותפת שלנו. בישראל חוויתי את המרקם העשיר של החיים היהודיים, החל מחקירת אתרים היסטוריים ועד לניהול שיחות עם אנשים מרקעים מגוונים.

עם זאת, החיים מלאים בפיתולים בלתי צפויים, ומצאנו את עצמנו חוזרים לאנגליה. המסע חוצה היבשות הזה לא רק הביא לשינוי בגיאוגרפיה אלא גם הכניס אותי לאתגרים של להיות רב לאומית. הסתגלות לנורמות תרבותיות שונות, מערכות חינוך ויצירת חברים חדשים הפכו לחלק שגרתי בחיי."

פרט גדול שחסר ב-Chat GPT הוא שעברתי לארץ בפעם הראשונה כשהייתי בת 4, אז לא הייתה לי דעה לגבי מעבר לישראל, פשוט ידעתי שאנחנו עוברים. למרבה המזל היתרון בלהיות צעירה כל כך פירושו שלגבי השפה ורכישת חברים חדשים היה תהליך מהיר מאוד, וכשחזרנו לאנגליה, כבר דיברתי אנגלית ולהיות הילדה החדשה נתן לי התחלה קלה לשיחה כדי להכיר חברים בבית הספר החדש שלי. חזרנו לאנגליה כשהייתי בת 9, ממש לפני כיתה ה', אז השנתיים האחרונות של בית הספר היסודי היו הניסיון היחיד שלי בבית ספר לא יהודי. זה נתן לי הזדמנות מצוינת לפגוש אנשים מדתות ותרבויות אחרות, והיה מעניין ללמוד עליהם ואיתם.

פרק 4: ניווט בזהות כיהודיה רב לאומית

"חיים בין שתי מדינות פירושו איזון עדין בין שני עולמות, כל אחד עם מערך הציפיות והנורמות הייחודי שלו. בישראל התענגתי מתחושת השייכות, מוקפת ברוב של יהודים. באנגליה למדתי לנווט בנוף תרבותי מגוון יותר, שבו להיות יהודי היה רק היבט אחד בזהות שלי.

האתגר לשמור על קשר חזק לשורשיי תוך מעורבות עם הסובבים אותי היה כל הזמן נוכח. כל מהלך הביא עמו את ההזדמנות להרחיב את נקודת המבט שלי ולהעמיק את הערכתי למרקם הרב-תרבותי המרכיב את החוויה היהודית בתפוצות."

הקטע הזה פשוט שגוי, חייתי את רוב חיי באנגליה, בבועה מאוד יהודית: בית הכנסת, העבודה, תנועות הנוער ובית הספר התיכון. לקח לי עד שהגעתי לאוניברסיטה לקיים אינטראקציה עמוקה עם לא-יהודים הן בדירה שלי והן בתוך המעגלים בהן השתתפתי. עדיין אכלתי ארוחות שישי בערב בחב"ד, כי בתור סטודנטית באוניברסיטה, מי תסרב לארוחה בחינם (והחברה)? מעולם לא הרגשתי קושי בלשמור על הזהות היהודית שלי באוניברסיטה, הייתי מאוד קולנית ופתוחה לגבי זה סביב חבריי הלא-יהודים והיו לי המון הזדמנויות לתקשר גם עם יהודים אחרים.

פרק 5: מעורבות משפחה וקהילה

"לאורך המסע הזה, המשפחה שלי נשארה אבן פינה לתמיכה. מעורבותם הפעילה בקהילה היהודית חיזקה עוד יותר את תחושת השייכות שלי. השתתפנו באירועים של בתי כנסת, השתתפנו בפרויקטים של שירות קהילתי וחגגנו יחד את החגים. חוויות משותפות אלו לא רק העמיקו את הקשרים המשפחתיים שלנו אלא גם חיזקו את חשיבות הקהילה בחיינו.

הייתי עדה להשפעה החיובית של מעורבות קהילתית ממקור ראשון, שכן תרמנו ליוזמות שונות שמטרתן לתמוך בנזקקים. תחושת האחריות לחולל שינוי בחייהם של אחרים הפכה לעיקרון מנחה עבור משפחתנו, המושרשת בתורת החמלה והצדק בתוך היהדות."

הקטע הזה, לעומת זאת, הוא ממש במקום, הקהילה כן נותנת לי תחושת ביטחון ושייכות, וזה תמיד מצחיק לנסות להסביר את הגיאוגרפיה היהודית לחברים הלא-יהודים שלי, שאיכשהו כולנו קשורים וש 'כן , אני כן מכירה את האדם היהודי היחיד שהלך לבית הספר שלך'. הצלחתי לראות את התרומות שלי לקהילה ממקור ראשון, שכן ביליתי 4 שנים בהדרכת תלמידים לקראת בר ובת המצווה שלהם דרך בית הכנסת שלי וזכיתי לראות אותם מצליחים בסוף.

פרק 6: לחבק את האני האותנטי שלי

"כשניווטתי בין המורכבות של גיל ההתבגרות, התמודדתי עם היבט אחר של הזהות שלי - הנטייה המינית שלי. ההורים שלי, המודרכים על ידי עקרונות האהבה והקבלה בתוך אמונתנו, חיבקו אותי כפי שאני.

בעוד שהתפיסות והקבלה של החברה לגבי אנשים להט"ב+ השתנו לטובה בשנים האחרונות, החינוך היהודי שלי סיפק בסיס איתן של קבלה עצמית וחוסן. ערכי האמפתיה וההבנה, הטבועים ביהדות, אפשרו לי לגשת לשיחות על זהותי בביטחון ובגאווה."

הייתי מודעת למיניות שלי מגיל צעיר יחסית, בסביבות גיל 11, ואני כל כך אסירת תודה על הקהילה בה גדלתי ועל הזוגות החד מיניים הרבים שהיו לי כמודלים לחיקוי שהראו לי שזה בסדר להיות כמו שאני. Chat GPT קיבץ את היהדות כולה במקבלת את אנשי הקהילה ה- LGBTQ+, כאשר המציאות היא מגוונת בין קבוצות שונות בקהילה. עם זאת, ההכלה והקבלה של יחידים עברו התקדמות עצומה במהלך השנים, עד כי כך שהרב הראשי בבריטניה אפרים מירוויס אישר מדריך לבתי ספר אורתודוקסיים עם הנחיות כיצד עליהם לתמוך בתלמידי LGBTQ+, שהיה צעד גדול קדימה עבור הקהילה.

אפילוג: מוקפת באמונה ואהבה

כשאני מהרהרת בשני העשורים הראשונים של חיי, אני רואה שילוב של אמונה, זהות ואהבה. מהובלת תפילות בבית כנסת מסורתי ועד להתמודדות עם האתגרים של להיות רב לאומית, מהאחווה של תנועות נוער ועד לחום המשפחה והקהילה, המסע שלי היה עדות לעושר החוויה היהודית.

בפסיפס של הזהות שלי, להיות יהודית ולסבית הם לא אלמנטים נפרדים אלא חלקים בלתי נפרדים ממכלול הרמוני. הלקחים שנלמדו ממשפחתי, מהקהילה והאמונה שלי ממשיכים להנחות אותי כשאני יוצאת לפרקים הבאים בחיי, בטוחה בידיעה שאהבה, קבלה והכוח המתמשך של השורשים היהודיים שלי יעצבו את הנרטיב שעוד לא יתפתח.

כאשר התלבטתי בניסוח עבור CHAT GPT, החלטתי להתמקד במה שלדעתי הם ההיבטים המשמעותיים של חיי. אבל מה ש-Chat GPT לא ידע עליי הוא כל העבודה שעשיתי בבתי ספר של יום ראשון, מה שהוביל לתפקיד ההוראה הבכיר הנוכחי שלי בבית כנסת ליד האוניברסיטה שלי, או איך תנועת הנוער והעבודה שלי הביאו לכך שאני עכשיו מתנדבת בארגון יהודי שעוזר לחנך בנושאי LGBT+ ברחבי בריטניה.

פרק משמעותי בחיי שלא הוספתי להנחיה הראשונית ל-CHAT GPT היה שנת שלקחתי בישראל במכינה (מכינה קדם צבאית) יחד עם בקבוצה של 50 ישראלים. אחד הדברים הראשונים שאמרו לי ולחברים שבאו מחו"ל היה: "אתם לא ישראלים אמיתיים", וזה היה הלם והרגיש מעליב, אבל זה גרם לי להבין שאחד המאבקים הפנימיים העיקריים שהיו לי בחיים הוא הרגשה כמו אאוטסיידר בכל אחת מהמדינות שבהן חייתי. החיים בישראל במשך שנה יחד עם אנשים בגילי גרמו לי להבין את עומק ההבדלים בין שתי התרבויות שאני חלק מהן ואת האידיאלים והציפיות שיכולים לנבוע משונים חינוך.

אני חושבת שבעוד שבינה מלאכותית היא משאב אינטליגנטי להפליא, היא חסרה את היכולת להכיר סיפורים והשקפות אינדיבידואליות על אירועים ופשוט לא יכולה להבין את החיים של כל אדם בודד. אני ממש נרגשת להמשיך לחיות את חיי כאדם אינדיבידואלי בתוך הפסיפס העצום של סיפורים יהודיים ואני מצפה בקוצר רוח לפרקים הרבים שיבואו.